קרמאר רזורבירוב, מפהק בהתרסה וזרק לפיו מעין סנדוויץ' מתובל בקרירות, לועס במרץ, אך בו בזמן בקול מובן לחלוטין, סיכם:
- אויב לא גמור הוא כמו מחלה לא מטופלת - צפו לסיבוכים!
פרק 1
שוב כאן הדם זורם כמו נהר,
היריב שלך נראה קשוח.
אבל אתה לא תיכנע לו
ואתה תחזיר את המפלצת לחושך.
שברי כוכבים נוצצים מפוזרים על פני הקטיפה השחורה של השטיח השמימי חסר התחתית. המאורות, ססגוניים בכל צבעי הקשת, מנקדים את הכדור השמימי בצורה כה צפופה עד שנדמה כאילו כמה שמשות ענק התנגשו זו בזו, התפוצצו, מתפזרות בטל זוהר מסנוור.
כוכב הלכת, המרחף בין אינספור זרי כוכבים, נראה כמו נקודה קטנה ולא בולטת. זה נראה כמו גרגר של עפרת ברזל חומה בין מניחי יהלומים.
באתר של מכתש ענק שנוצר כתוצאה מנפילת רקטת השמדה, ממוקם הקולוסיאום הגלקטי. גבוה מעליו נוצצות הקרנות כה ענקיות - הולוגרמות של דו-קרב מתמשכים שניתן לעקוב אחר מהלך הלחימה בעין בלתי מזוינת מהחלל הרחוק.
ממש במרכזו של האצטדיון הגרנדיוזי, המעוטר בשפע, התרחש קרב הגלדיאטורים חסר הרחמים והמרגש, שמשך את תשומת לבם של מיליארדי אנשים.
גופתו המובסת והניתזת בדם של אחד מהם רועדת בחוסר אונים...
בראש שלך יש תותח, כאילו מכוסה בגל נפץ שפיצל את הבשר למולקולות שממשיכות להישבר, בוערות כמו הבזקים של פצצות אטום מיניאטוריות. מאמץ של רצון, ניסיון נואש להתאגד - ועכשיו נראה שהצעיף הסגול מתמקם לאט, אבל לא מפסיק להסתובב מול עיני. האובך, כאילו עם מחושים, נצמד לחלל שמסביב... זה כואב, קמח בכל תא של הגוף הקרוע.
- שבע שמונה...
שמע, עמום, כאילו מבעד לצעיף צפוף, קולו של מחשב חסר חשיבות.
- תשע עשר...
צריך לקום מהר, לעלות בחדות, אחרת הסוף יגיע. אבל הגוף משותק. מבעד לאובך האדום-עשן הסמיך, האויב נראה במעורפל. המפלצת העצומה הזו בעלת שלוש הרגליים היא דיפלורואיד. הוא כבר הרים את מסרקו העבה והארוך, והתכונן להפיל את להב הגיליוטינה החיה בכוח אדיר. שתי צבטות ענקיות בצדדים נפתחו טורפות, האיבר השלישי ארוך, דוקרני, מצחצח את זנבו של עקרב, נמצא מאחור, שורט בקוצר רוח את רצפת הזירה. מלוע מגעיל וגבשושי מכוסה יבלות ירוקות, טפטף רוק צהוב ומסריח - שורק ועשן באוויר. פריק מגעיל ניצב מעל גוף אנושי שרירי ועקוב מדם.
- אחת עשרה שתים עשרה...
כעת המילים הופכות מחרישות אוזניים להחריד, כמו מכות פטיש על עור התוף. המחשב מחשיב קצת יותר איטי ממדדי הזמן הארציים הסטנדרטיים. שלוש עשרה זה כבר נוקאאוט.
ההחלטה נולדה בשבריר שנייה. לפתע, כשהוא מיישר בחדות את רגלו הימנית, ומשתמש בשמאלו כקפיץ, מתחמק כמו נמר בזעם מטורף, האיש נתן את הבעיטה הנמוכה החזקה ביותר ממש על מרכז העצבים של המפלצת החייזרית - הכלאה של סיליקון-מגנזיום של סרטן קרפדה. המכה הייתה חזקה, חדה ומדויקת, חוץ מזה, היא עלתה בקנה אחד עם התנועה המתקרבת של החיה. המפלצת של תת הקוסמוס (בית גידול ביניים המסוגל לנוע בין הכוכבים שהתמלא באנרגיה של גלים אלקטרומגנטיים, אבל בעולמות המיושבים טורף; לא מתלבט לטרוף אורגניות מכל הסוגים) שקעה מעט, אך לא נפלה. למגוון זה של דיפלורואידים יש כמה מרכזי עצבים, מה שמבדיל אותם מאוד משאר היצורים. מכה לגדול מביניהם גרמה לשיתוק חלקי בלבד.
היריב של המפלצת, למרות הכתפיים הרחבות והשרירים החטובים, היה צעיר מאוד, כמעט ילד. התכונות של הפנים האדמדמות הן עדינות, אבל אקספרסיביות. אם הם לא מעוותים על ידי כאב וזעם, אז הם נראים תמימים ועדינים. כשהופיע בזירה אפילו עברה ביציע שאגת אכזבה, כמה שליו ולא מזיק נראה איש הגלדיאטור מתבגר. למרות שכעת, זה כבר לא ילד, אלא חיה קטנה זועמת, עיניו פולטות שנאה תזזיתית כל כך עד שנראה שהן ישרפו אותו לא יותר גרוע מאולטרה-לייזר. מהמכה הבחור כמעט שבר את רגלו, אך המשיך לנוע במהירות של חתול, למרות שצלע מעט.
כאב לא יכול לשבור את הצ'יטה, הוא רק מגייס את כל הרזרבות הנסתרות של האורגניזם הצעיר, נכנס לסוג של טראנס!
בראשו של הילד נדמה כי אלפי תופים מכים, אנרגיה בלתי ניתנת לשליטה זורמת דרך הוורידים והגידים. סדרה של מכות עוצמתיות בגופו של המסטודון הגיעה לאחר מכן. בתגובה, הניפה המפלצת את צבתיה, חדות ומשקלה של חצי מרכז. בדרך כלל לבעלי חיים אלו יש תגובה של להטוטן, אבל מכה מדויקת בצומת העצבים האטה אותה. הלוחם הצעיר, לאחר שעשה סלטה, עזב את הפסגה הנוראה וסיים מאחורי המפלצת. כשהחליף את ברכו והעביר את ידו בציפורן, היכה בה הצעיר במרפקו, השקיע את כל משקלו ועשה סיבוב חד בגוף. היה חריכה של איבר שבור. בזווית הלא נכונה, הטופר נמחץ, ריסס מזרקה קטנה של דם מסריח בצבע קרפדה. למרות שמגע הנוזל שבוקע מהיצור נמשך רק רגע, הגלדיאטור הצעיר חש צריבה חזקה, שלפוחיות ארגמן חיוורות התנפחו מיד על חזהו וזרועו הימנית. הייתי צריך לקפוץ אחורה ולשבור את המרחק. זעקת הכאב של החמה היא תערובת של שאגת אריה, קרקור של צפרדע ושריקה של צפע. בזעם זועם, המפלצת מיהרה קדימה - הצעיר, מכוסה בתערובת של דם וזיעה, עשה מפל של סלטות ועף אל רשת השריון. עם התחלה בריצה, כשהיא משקיעה את כל משקלה, המפלצת הכתה עם סמל, מנסה לנקב את החזה של האויב. הצעיר ניצל מהמכה, ומסרק עבה חדר דרך רשת המתכת. היצור של העולם התחתון הקוסמי ממשיך לנוע באינרציה, צלל את איברו לתוך הרשת הבאה עם מטען זרם רב עוצמה. ניצוצות עפו מהגדר, הפרשות עברו דרך גוף המסטודון, היה לו ריח של מתכת בוערת, וחומרים אורגניים בוערים בלתי נתפסים. כל חיה יבשתית תהיה מתה, אבל לנציג הזה של החי ברור מיד שיש לו מבנה גוף שונה לחלוטין. המפלצת לא הצליחה לשלוף מיד את תא המטען שלה - וסדרה של מכות מהירות, כמו סיבוב להבי מדחף, באה בעקבותיה. עם זאת, המטען האלקטרוסטטי, באיחור קל, שהתגבר על ההתנגדות של בשר חייזר, פגע בכאב בלוחם הצעיר. קפץ לאחור, עצר בכי, מכאב קורע חודר כל וריד ועצם, קפא הגלדיאטור, ושילב את זרועותיו על חזהו השרוט, החל לעשות מדיטציה בעמידה. חוסר התנועה שלו על רקע החיה המתכופפת והקהל המשתולל כמו סערה נראה יוצא דופן, כמו זה של אל קטן שנלכד בגיהנום.
הילד היה רגוע, כמו פני אוקיינוס קפוא, הוא ידע... רק מהלך אחד יכול להפיל מפלצת כזו. מכה חזקה מאוד.
קרע את המסרק לגזרים של בשר עקוב מדם, הדיפלורואיד קפץ עם כל המסה שלו אל הקוף חסר השיער החצוף. איך אתה יכול לתת לאיזה פרימט קטן לנצח אותך. אוסף את רצונו, ריכז את כל הצ'אקרות והאנרגיה לאורה אחת, הצעיר הנחית מכה חזקה בקפיצה. הטכניקה העתיקה הזו של האר-מראד, זמינה למעטים, מסוגלת להרוג את מי שגורם לה. המכה נפלה על גרעין העצבים המובס ממילא של הלוחם הענק. משקלו ומהירותו העצימו הגבירו את עוצמת האנרגיה הקינטית, והפעם, קצה העצבים לא סתם נופץ, מספר גבעולי עצב מרכזיים נתלשו מהזעזוע מוח. ענק הקריסטל-מתכת היה משותק לחלוטין.
הפגר עף לכיוון אחד, הצעיר בכיוון השני.
השופט הקיברנטי ספר בקול נמוך:
- אחת שתיים שלוש...
